לוחמי האצ"ל - שלמה גולדהור

שלמה גולדהור

שלמה גולדהור נולד בירושלים  ביום 17 במארס 1930. בעת היותו בכיתה י"א של בית הספר התיכון . הצטרף לאצ"ל. הפגישות והאימונים נערכו  בשכונת הבוכרים ובשכונת כנסת בירושלים.

בין שאר פעולותיו השתתף שלמה בפעולה להחרמת שני משוריינים בריטיים מהבסיס הצבאי במחנה שנלר בירושלים.   תפקידו  היה לזנק למשוריין הראשון ולהכניע את החייל שהיה בעמדת הצריח שבו. אלא שהפעולה השתבשה בשל הקהל הרב שנאסף בסביבה בעת הפעולה.

כן השתתף שלמה בפעולה לחטיפת קצין בריטי מבית קפה בירושלים. שותפו לפעולה היה דניאל עוזיאל ז"ל, שנפל אחר כך בכיבוש מלחה.

אחרי ההתקפה על הבולשת הבריטית במגרש הרוסים, נעצר שלמה על אף שלא השתתף בפעולה.

עיקר פעילותו של שלמה בשורות האצ"ל – בימי מלחמת העצמאות.

משפחתו של שלמה גרה בבתי פיינגולד, מול מגרש הרוסים ( שבו שכן, בין השאר, מטה הבולשת הבריטית,  ובקצהו - משרדו של  מושל המחוז הבריטי), ובסמיכות לבניין ג'נראלי. בקומת החנויות שבאותו בניין החזיק אביו של שלמה חנות, והיא שימשה  "תחנה" לאנשי אצ"ל  להעברה ולקבלה של נשק ומסמכים. בין השאר היו מוברחות לחנות זו  מעטפות החתומות בשעוה, ובהן מכתבים סודיים שנשלחו  למושל המחוז הבריטי על-ידי כל דרגי השלטון הבריטי בארץ ובעולם.  איש האצ"ל, שעבד בהבאת הדואר מבית הדואר אל מושל המחוז, היה מעביר את המעטפות החתומות לחנות, ואנשי אצ"ל אחרים היו  ממהרים לאסוף אותן, לפותחן,  "לדלות" מהמסמכים שבתוכן את המידע החשוב למחתרת, להחזיר למעטפות את המסמכים כפי שהיו, להטביע עליהן  שוב חותמות שעוה ולהחזירן במהירות לחנות שבבתי פיינגולד. איש האצ"ל, שעבד במשרדי מושל המחוז, היה לוקח אחר כך את המעטפות. כן היו מובאות לחנות זו תעודות זהות בריטיות, כדי שאנשי האצ"ל יוכלו ל"התאים" את פרטיהן לפרטי חברי אצ"ל שהיו מבוקשים על-ידי הבריטים.  שלמה זוכר כי אחר קום המדינה מצא באחת מפינות החנות ארגז מלא תעודות זהות...

ערב יציאת הבריטים מהארץ הצטמצמה משפחת גולדהור  בחדר אחד בלבד בדירת המגורים שלה, ואת שאר הדירה העמידה לרשות האצ"ל. האצ"ל מיהר והקים בדירה זו – ואחר כך בעוד דירות בבתי פיינגולד שדייריהם הערביים ברחו - את אחד מבסיסיו הירושלמים, "בסיס בתי פיינגולד" קראו לו.  הבסיס שימש כנקודת תצפית על מגרש הרוסים וסביבותיו, כדי שכוחות  האצ"ל, שעמדו הכן,  יזנקו  למתחם וישתלטו עליו ברגע יציאת הבריטים, לפני שהערבים יגיעו אליו.  אכן, ביום 14 במאי 1948 הורגשה פעילות מיוחדת במתחם;  הבריטים פינו את  המתחם,  ולוחמי האצ"ל -  וביניהם הם שלמה - זינקו והתפרסו על פני כל השטח. שלמה זוכר במיוחד את לוחם האצ"ל יעקב פרוסק (ז"ל),  שהגיע לגג בניין ג'נראלי  ועל אף הצליפות הרבות טיפס על  התורן והניף עליו את הדגל הכחול-לבן.

אחר כך יצא שלמה עם יחידתו לבית הספר לשוטרים בשכונת שייך ג'ראח.

עוד לפני כן היה שלמה בכוח האצ"ל שכבש את הכפר דיר-יאסין.

אחר כך השתתף גם בכיבוש  הכפר הערבי מלחה.

כן השתתף בפריצה לעיר העתיקה ערב כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה במלחמת העצמאות "כבר היינו עמוק בפנים, וה'ירדנים' נסו בבהלה" נזכר שלמה, אך "קיבלנו פקודה לסגת כי ההפוגה נכנסה לתוקפה".

שלמה  גם אייש את עמדות האצ"ל בהר-ציון.

עם חיול אנשי האצ"ל לצה"ל בירושלים,  הוצב שלמה בגדוד מוריה. אחרי שחרורו  עבד תחילה במשרד התחבורה, ואחר כך נרשם ללימודים באקדמיה למוסיקה בירושלים. עם סיום לימודיו הוזמן לבלגיה לשמש כמנצח על מקהלה יהודית. אחרי שנים אחדות עבר לעסקי יהלומים.

שלמה גולדהור נשוי לקרן (לבית פרי), ולהם שני ילדים.

כיום הוא מנצחה של מקהלת "שירת ישראל" שעם חבריה נמנו רבים מלוחמי האצ"ל.

הם גרים בירושלים.